דלקת חניכיים הינה קרוב לוודאי המחלה הנפוצה ביותר. כ- 95% מכלל האוכלוסייה סובלים ברמה זו או אחרת מדלקת חניכיים (ג\'ינג\'ביטיס). הצורה הנפוצה של דלקת חניכיים נובעת מ - \"פלאק\" ומאבנית הנדבקים אל השיניים. הפלאק הוא שכבה דקה ודביקה של חומר לבנבן המכיל חיידקיים, מרכיבים אורגניים שונים ושאריות מזון. כל עוד הוא רך, ניתן הפלאק להסרה ע\"י מברשת השיניים ואמצעי עזר נוספים. אם פלאק אינו מוסר בזמן (חוסר צחצוח, צחצוח לא נכון או לא מספיק), הוא מתחיל להסתייד תוך עשרים וארבע שעות. כך נוצרת על פני השיניים אבנית (אבן השן). מכיוון שהאבנית דבוקה חזק מאוד אל השן, באמצעות החומרים שמפרישים החיידקים, ועקב הרכבה המסויד, אין היא ניתנת להסרה על ידי צחצוח שיניים. האבנית מתרכזת באזור צווארי השיניים, האזור הסמוך לחניכיים, ומתחת לחניכיים באזור זה. קיום האבנית מלווה בדלקת חניכיים כרונית, היכולה להופיע ברמות שונות של חריפות. הגירוי המכאני של האבנית על החניכיים, החומרים המופרשים ע\"י החיידקים וחומרים המשתתפים בשרשרת התהליך הדלקתי, גורמים להיווצרות של \"כיסים\"-חלל במרווח בין השן לחניכיים. בחלק מהמקרים מובילה דלקת חניכיים לדלקת העצם התומכת בשן ולספיגתה, זו התופעה הקרויה \"פריודונטיטיס\", היכולה להוביל גם להתערערות (ניידות) השיניים ואף לאובדנן.
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה